קייפטאון

קייפטאון
Cape Town
	סמל קייפטאון
	העיר והאי רובן, במבט מהר השולחן
מדינה	דרום אפריקה
פרובינציה	הכף המערבי
ראש העיר	פטרישיה דה ליל
תאריך ייסוד	1652
שטח	2,454.72 קילומטר רבוע
גובה	1,590 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	433,688 (נכון ל־2011)
‑ במטרופולין	3,740,026
‑ צפיפות	1,100 נפש לקמ”ר
קואורדינטות	33°55′S 18°25′E
אזור זמן	UTC+2
	http://www.capetown.gov.za
	מפת מיקום; מפה מפורטת; פרטוריה בלומפונטיין יוהנסבורג דרבן פורט אליזבת נמיביה בוטסואנה זימבבואה מוזמביק לסוטו אסוואטיני האוקיינוס ההודי קייפטאון (למפת דרום אפריקה מוגדלת); (למפת הכף המערבי רגילה)

קייפטאון (באנגלית: Cape Town, באפריקאנס: Kaapstad, בקוסה: iKapa) היא אחת משלוש ערי הבירה של דרום אפריקה ובירת פרובינציית הכף המערבי.

מיקומה הגאוגרפי של קייפטאון הוא על חצי אי הכֵּף שבקצהו הדרומי מזדקר הצוק של כף התקווה הטובה, שנתן לה את שמה – “עיר הכף”. העיר ופרבריה בנויים סביב הר בעל פסגה שטוחה, הקרוי הר השולחן ומתנשא לגובה 1,086 מטר, לצד רכסי הרים נוספים, המהווים חלק מן התבנית הגאולוגית של חצי האי. קייפטאון מהווה יעד תיירות פופולרי בזכות אקלימה הים-תיכוני, נופיה וחופיה, צמחייה אנדמית מיוחדת, וקרבתה לכף התקוה הטובה ולחבל היין של דרום אפריקה הידוע ביינותיו.

קייפטאון משמשת כבירתה המחוקקת של דרום אפריקה – מקום מושב הפרלמנט (בצד פרטוריה – הבירה הראשית, האדמיניסטרטיבית והביצועית, מושב הממשלה והנשיא, ובלומפונטיין – הבירה המשפטית, מושב בית המשפט העליון). הצעה שהועלתה לאחרונה להעביר את הפרלמנט מקייפטאון לפרטוריה כדי לייעל את התנהלות השלטון, נתקלה בהתנגדות גורפת מצד תושבי קייפטאון.

העיר היא עיר נמל חשובה הודות למיקומה על מפרץ בקצה הדרום-מערבי של יבשת אפריקה ובפינה הדרום-מזרחית של האוקיינוס האטלנטי, לא הרחק מכף אגוליאש המקום בו הוא נפגש עם האוקיינוס ההודי. במשך דורות רבים, עד לפתיחתה של תעלת סואץ שאיפשרה לעקוף את אפריקה ממזרח, היה נמל קייפטאון תחנת מעבר הכרחית בדרך הימית בין אירופה לבין המזרח הרחוק. ואכן, ראשיתה של העיר הייתה כתחנת אספקה לאוניות סחר הולנדיות שעשו דרכן אל מזרח אסיה וחזרה.

בשנים האחרונות פוקד את העיר וסביבתה משבר מים קשה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתיישבים הולנדים בראשות יאן ואן ריבק התיישבו במפרץ מצפון לכף התקווה הטובה מטעם חברת הודו המזרחית ההולנדית בשנת 1652. הייתה זו ההתיישבות האירופית הראשונה ביבשת אפריקה, והכוונה הייתה לשמש כתחנת עגינה ואספקה לאוניות שהפליגו בין אירופה והמזרח הרחוק. ליישוב ההולנדי, שנקרא בהולנדית קאפסטאד (עיר הכף), הגיעו מתיישבים אירופאים נוספים, בעיקר מהולנד, בלגיה, גרמניה וצרפת, אשר הביאו אליו עבדים משבטי הסביבה ומדרום-מזרח אסיה. חסרונן של נשים במושבה הביא לניצול מיני של בנות העבדים, והוסיף למושבה אוכלוסייה של בני תערובת – ה”צבעוניים“.

במהלך אירועי המהפכה הצרפתית והמלחמות הנפוליאוניות בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 הולנד נכבשה שוב ושוב על ידי צרפת והאימפריה הבריטית ניסתה להשתלט על מושבותיה של הולנד. הבריטים כבשו את העיר ב-1795, אך היא הוחזרה להולנדים ב-1803. בשנת 1814 האימפריה הבריטית כבשה סופית את העיר, שהיוותה נמל אסטרטגי, וקראה לה “קייפטאון”. העיר הפכה להיות בירת מושבת הכף שנוצרה באותה זמן. הבריטים ביטלו את העבדות ושחררו את העבדים, פעולה שגרמה לקרע עם המתיישבים הבורים המקוריים, שנדדו צפונה. גילוי מרבצי זהב ויהלומים בעומק היבשת העלתה את חשיבותה של קייפטאון כנמל היצוא העיקרי של המחצבים לאירופה, והביא את הבריטים לצאת למלחמת הבורים, במטרה להשתלט על יתר שטחי דרום היבשת.

בשנת 1910 הבריטים יצרו את דומיניון דרום אפריקה, וקייפטאון נקבעה כאחת מ-3 ערי הבירה של הדומיניון החדש שהיה למעשה איחוד של 4 פרובינציות קולוניאליות בדרום היבשת. העיר נותרה אחת משלוש הבירות גם לאחר היווצרותה של רפובליקת דרום אפריקה ב-1961.

בשנות האפרטהייד בהתאם לחוק אזורי הקבוצות נקבעה הפרדה אזורית על פי גזע. בהתאם נאסר על השחורים והצבעונים להתגורר בתחומי העיר והוקמו עבורם עיירות – “טאונשיפ” – בפאתי העיר. בפרוורים שבהם חיו קבוצות גזע שונות נעשה טיהור של תושבים לא חוקיים או שהם נהרסו. הדוגמה הבולטת לכך בקייפטאון היא המחוז השישי (District Six), שלאחר שהוכרז ב-1965 כאזור ללבנים בלבד גורשו ממנו יותר מ-60 אלף תושבים ונהרסו בתיהם רבים מהתושבים הועברו לקייפ פלטס ולבנדר היל. לאחר סיום האפרטהייד, שולבו העיירות לתחומי העיר כפרברים.

קייפטאון הייתה ביתם של רבים מהמנהיגים להתנגדות לאפרטהייד. ברובן איילנד הנמצא כ-10 קילומטרים מהעיר הוחזקו אסירים פוליטיים מפורסמים במשך שנים. באחד האירועים המפורסמים שסימנו את סוף תקופת האפרטהייד, נאם נלסון מנדלה ממרפסת בית העירייה של קייפטאון שעות אחדות לאחר שחרורו ב-11 בפברואר 1990. בכיכר נובל באזור החוף של ויקטוריה ואלפרד מוצגים פסלים ארבעת זוכי פרס נובל לשלום של דרום אפריקה: אלברט לוטולי, דזמונד טוטו, פרדריק וילם דה קלרק ונלסון מנדלה.

בשנים האחרונות סובלת קייפטאון משיעור גבוה של פשע הקשור בסחר בסמים ובאלכוהול. על פי הרשות למלחמה בסמים צריכת הסמים בדרום אפריקה היא כפולה מבשאר העולם וצריכת האלכוהול היא בין ה-10 הגבוהות בעולם, ובקייפטאון בפרט השיעור אף גבוה יותר מהממוצע במדינה.^[1]

מאגר המים הגדול בקייפטאון, מרץ 2018

באזור קייפטאון לאורך שנים היו התראות על משבר מים, כאשר דיווח ראשון התפרסם ב-1990. ב-2018 המשבר החמיר (אנ’) ובאזור נאלצו לנקוט במדיניות נוקשה של חיסכון במים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית קייפטאון מנתה בתחילת ב-2011 כ-3.7 מיליון נפש, והיא העיר השנייה בגודלה בדרום אפריקה, אחרי יוהנסבורג. האוכלוסייה מורכבת מכ-15.7% לבנים, כ-38.6% שחורים, וכ-42.4% צבעונים (בני תערובת) ו-1.4% אסייתים. בין הלבנים קהילה יהודית ותיקה ואמידה, המונה כ-15,500 נפש ולה השפעה ניכרת בחיי המסחר והכלכלה של העיר.

צפיפות האוכלוסייה בקייפטאון <1 /קמ”ר 1–3 /קמ”ר 3–10 /קמ”ר 10–30 /קמ”ר 30–100 /קמ”ר 100–300 /קמ”ר 300–1000 /קמ”ר 1000–3000 /קמ”ר >3000 /קמ”ר

התפלגות גאוגרפית על פי שפת אם בקייפטאון (2011) אפריקאנס אנגלית קוסה ללא אוכלוסייה או ללא שפה דומיננטית

אוכלוסייה לאורך השנים
שנה	אוכלוסייה
1658	360
1731	3157
1836	20000
1875	45000
1891	67000
1901	171000
1950	618000
1955	705000
1960	803000
1965	945000
1970	1114000
1975	1339000
1980	1609000
1985	1933000
1990	2296000
1996	2565018
2001	2892243
2007	3497097
2011	3740025
2014	3750000

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוך לעיר נמצא הר השולחן עם צוקים כמעט אנכיים ופסגה שטוחה אשר מתנשא לגובה של 1,000 מטר. בצדה האחד של העיר נמצאת “פסגת השטן” (Devil’s Peak) ובצד האחר הר “ראש האריה” (Lion’s Head), שיחד סוגרים על מרכז העיר, City Bowl.

סמוך לעיר נמצא האי רובן איילנד שהוכר כאתר מורשת עולמית ב־1999. האי נמצא במפרץ השולחן וכיום מבקרים יכולים להגיע אליו רק דרך שירות הספינות של מוזיאון רובן איילנד.

קייפטאון נמצאת ב”נקודה חמה” של מגוון ביולוגי ובאזור מצויים כ־2,200 מינים של צמחים. חלק ממיני צמחים או הם מינים אנדמיים של פרוטיאה וייחודים לאזור זה.

בשל גידול האוכלוסין והעיור באזור מצויים כיום למעלה מ־300 מיני צמחים בסכנת הכחדה, ו־13 מינים נכחדו. בחצי האי קייפ המצוי בשטחה של קייפטאון נמצא הריכוז הגבוה בעולם של מינים בסכנת הכחדה. על מנת לשמר את הטבע באזור הוקמה מערכת של יותר מ־30 שמורות טבע – בהן שמורת הטבע של הר השולחן.

בשטח השיפוטי של העיר נמצאת שמורת הטבע רונדווליי.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייפטאון נמצאת באזור בו שורר אקלים ים-תיכוני, עם חורפים גשומים באופן מתון וקיצים חמים ויבשים.

אקלים בקייפטאון
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	26.1	26.5	25.4	23.0	20.3	18.1	17.5	17.8	19.2	21.3	23.5	24.9	22.0
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	15.7	15.6	14.2	11.9	9.4	7.8	7.0	7.5	8.7	10.6	13.2	14.9	11.4
משקעים ממוצעים (מ”מ)	15	17	20	41	69	93	82	77	40	30	14	17	515
מקור: הארגון המטאורולוגי העולמי^[2]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקייפטאון וסביבתה נמצאות כמה מהאטרקציות המרשימות והתיירותיות בכל יבשת אפריקה, להלן ארבע מהן:

חוף בולדרס – חוף זה הוא חוף בעל סלעים עגולים וגדולים הנקראים בולדרס, שם זה בא במקור משפת האפריקאנס ופירושו הוא גללי לוויתן, דבר הדומה לסלעים אלה מאוד. בחוף זה יושבת מושבה של פינגווינים שחורי רגל (פינגווין אפריקני), הגדולה בכל היבשת. חוף זה שוכן בפרוור שקט הנמצא כ-32 קילומטרים דרומה ממרכז העיר בחצי אי הנקרא קייפ פנינסולה ושמו סיימונס טאון. עיירה זאת מאכלסת כ-18 אלף נפשות (נכון שנת 2012) והיא הפרוור התיירותי ביותר של קייפטאון.
הפארק הלאומי כף התקווה הטובה – הימאי הראשון שהקיף את כף התקווה הטובה היה הפורטוגזי בארתולומיאו דיאש בשנת 1488. לאחר עשור, ב-1497, הגיע ואסקו דה גאמה לאותו מקום, והוא לעומת הפוקד הראשון של האתר, נשא את שם המקום כשיא המסע המפורסם שלו, ממערב אירופה להודו. פארק זה מפורסם בזכות נקודות הציון בעלות ההיסטוריה המרשימה ובעזרת מגוון החי והצומח הייחודי האנדמי והעשיר שמאכלס המקום. בין היונקים המרשימים ביותר שניתן למצוא בפארק, יש את בבון הכף המערבי, זברת ההרים, וכלב ים מזרח אטלנטי.
רובן איילנד – אי זה, השוכן כ-9 קילומטרים צפונית ללב העיר, כלא בין סורגי בית כלאו את נלסון מנדלה, נשיא דרום אפריקה. בית כלא זה, מאפשר סיורים מאורגנים ופרטיים, המראים לציבור ולקהל הרחב את התאים בהם נאסרו האסירים של תקופת האפרטהייד, ומראה מוצגים היסטוריים, וכיום הוא משמש כמוזיאון. באי נמצאת אוכלוסיית דובי הים הגדולה ביותר במדינה ומושבת השחפים צהובי הרגל הגדולה בחצי הכדור הדרומי.
הר השולחן – פסגתו של הר זה נמצאת כ-1,086 מטרים מעל פני הים והיא משתרעת על פני כ-3/4 משטחה של העיר. חלקו העליון של הר זה, הוא השטוח וה”שולחני” ביותר מכל ההרים על פני כדור הארץ, והוא מאכלס בו מספר נרחב של מיני צמחים ובעלי חיים אנדמיים להר. הדרך הנפוצה והנוחה ביותר להגיע לפסגתו של ההר היא על ידי הרכבל. ההר עצמו, שוכן בתוך פארק הקרוי על שמו- הפארק הלאומי הר השולחן, המשתרע ממרכז קייפטאון, ועד כ-70 קילומטרים דרומה משם, ליד כף התקווה הטובה.